גישור במשפחה: אפיון, ייחוד, ולמי הוא מתאים

סכסוכים במעמד אישי שונים במאפייניהם מכל סכסוך אחר המוכר לנו. האדם השרוי בתהליך גירושין מתמודד עם מערך של משימות הכוללות מרכיבים ערכיים, משפטיים, כלכליים, משפחתיים, בינאישיים, רגשיים ואינטימיים. החוויה המתוארת והמוכרת היא של לחץ, בלבול, רגשות אשמה, כעס ואמביוולנטיות. נבחין בפיתוח תלות זמנית באנשי מקצוע שיסייעו לאדם במצוקה להתמודד עם המצב החדש. כל אלו עלולים לשחוק את יכולת העמידות של האדם הבוגר. באופן פרדוכסלי, בתקופה זו של החיים, אנשים נדרשים להשתמש באינפורמציות חדשות ולקבל החלטות משמעותיות, לחייהם ולחיי ילדיהם מול "שותפים" עמם הם בקונפליקט ועמם עליהם להגיע להסכמה על הגירושין ועל תנאיהם. מטרת מאמר זה להאיר שתי סוגיות עיקריות: הראשונה, לאפיין ולייחד את הגישור לגירושין כדרך ליישוב סכסוך במשפחה, תוך דגש על סוגיות של הורות. השניה, להציע קווים מנחים כלליים, הידועים בספרות התיאורטית והמחקרית העשויים לסייע לאנשי מקצוע מתחום המשפט ומתחום בריאות הנפש להעריך האם ניתן להפיק תועלת מרבית מתהליך הגישור בגירושין. 

אפיון וייחוד הגישור במשפחה

 מי יכול להפיק תועלת מתהליך גישור

 1. מחויבות לגירושין: נמצא כי קיימים הבדלים משמעותיים בין זוגות שהחלטתם איתנה, והם נכונים ויכולים לפעול למימוש הגירושין, לעומת אלו המתקשים מסיבות שונות לממש את התהליך. הבדלים אלה קשורים בסיבות רגשיות ואישיותיות שונות ומגוונות, שעיקרן מקרים בהם אחד מבני הזוג מסרב לקבל את החלטת האחר להתגרש ורואה לשמור את בן הזוג בקרבתו, או כאשר אחד מבני הזוג או שניהם אמביוולנטיים לגבי הצעד הסופי של העזיבה, או מאוד חרדים מהאפשרות להיוותר לבדם ((Sprenkel & Storm. במצבים אלה תהליך הגישור עשוי לעלות על שרטון ולא להגיע לידי מימושו. 2.  התדיינות משפטית קודמת: היסטוריה של התדיינות משפטית קודמת ומאבקים לאחר הפרוד מבשרים רעות לתהליך הגישור. התנסויות קודמות עם עורכי דין, צווי בית משפט והופעות בבית המשפט נושאים בחובם סכנה להקשחת עמדות, הגברת כעסים והסלמת הקשיים להידברות בין בני הזוג (Kelly, Gigy & Hausman). על אף דעה רווחת זאת, נבחין במצבים בהם בני הזוג שחוקים מהמאבק המשפטי, מתעשתים, ומוכנים לסיים אף נושאים ספציפיים באמצעות הליך הגישור. 3.  יחסים זוגיים: ככל שהיחסים בין בני הזוג מתוחים ועוינים יותר, וככל שגוברת עוצמת הקונפליקט, כך פוחתת ההסתברות להצלחת הגישור Pear(son). אי היכולת לשתף פעולה, אלימות פיזית ודפוסים הרסניים של ניהול קונפליקטים, מובחנים באופן חוזר ונשנה בספרות כהתוויות נגד לגישור. אלימות במשפחה מטילה ספקות מיוחדים לגבי היעילות של גישור בגירושין. עניין זה זכה למקום מרכזי בספרות לגבי גישור בשנות התשעים, עם טיעונים מוצקים בעד ונגד גישור במצבים אלו. הטיעונים כנגד גישור מתמקדים בפגיעות המיוחדת של נשים שסבלו מהתעללות פיזית, חוסר האיזון הניכר ביחסי הכוחות בין גבר אלים ואישה נפחדת, מניפולטיביות של הבעל המכה וקיומה של סתירה אינהרנטית בין שימוש באלימות והסכמה חופשית אותה מחפשים בגישור. מחייבי הגישור במצבים אלו טוענים כי הוא יכול לפעול כאשר המגשר מקבל הכשרה מיוחדת ונוקט באמצעי הגנה שיאפשרו לאשה להשמיע את קולה ולהתחזק בתוך התהליך, וכאשר הגישור ממושך מהרגיל ומתמקד בתקשורת. יש המרחיקים לכת וטוענים כי גישור יכול לפעול להעצמת כוחה של האישה שסבלה מהתעללות להפחית אלימות לאחר הגירושין (Ellis & Stuckless). בתווך נמצאים הטוענים כי התאמת זוגות בעלי עבר של אלימות במשפחה לגישור תלויה בסוג האלימות. אלימות הדדית, ואלימות שנגרמה כתוצאה מטראומת הגירושין, נוחים להשפעת גישור ואילו גברים מכים, והמאובחנים כחולי נפש על פי ההגדרה החוקית, יתכן ואינם מתאימים לדרך התערבות זו. בצד הטיעונים הללו,Pearson  מצא שמרבית נסיונות הגישור להסדרי גירושין במקרים של אלימות במשפחה הסתיימו בין אם על ידי פונים שעברו תהליך העצמה וסרבו להסדרים שנתפסו בעיניהם בלתי הוגנים וככאלו שאינם מספקים להם הגנה, ובין אם על ידי מגשרים שבחרו שלא להטיל מעמסה נוספת על תהליך ההגנה העצמית של פונים שלא הועצמו. 4.  תקשורת בין בני הזוג: אופי התקשורת בין בני זוג, מהווה אינדיקציה טובה לעוצמת הקונפליקט בו הם שרויים וציפיותיהם מהמגשר. מגשרים לגירושין מציינים את יכולת הצדדים לתקשר בברור, בישירות ובפתיחות, כמנבא עיקרי להצלחת התוצאות. הטיפולוגיה של Weingarten & Leas לזוגות בקונפליקט מצביעה על כך שתקשורת לא ברורה מטעמים הגנתיים ותקשורת מעורפלת ומניפולטיבית, המהווה חלק מאסטרטגיה המכוונת לניצחון, התקפות אישיות והאשמות - כל אלו עלולים להקשות על הצלחתו של תהליך גישור יעיל. בכל מקרה, ההסתברות להצלחת הגישור במצבים של תקשורת מבולבלת ומבלבלת נמוכה ביותר. 5.  מחויבות לילדים: פעמים רבות נמצא שדאגה לרווחת הילדים משפיעה באופן חיובי על תוצאות הגישור לגירושין (Burrell, Narus, Bogdanoff, & Allen). כך גם עמדות משותפות לגבי גידול ילדים וביטחון הדדי במסוגלות הורית. לעומת זאת, הפרוגנוזה לגבי זוגות החלוקים משמעותית ביניהם לגבי צרכי הילדים ודרך חינוכם, אם מהותית או כטקטיקה, אינה מנבאת הצלחה בגישור. נמצא כי אינדיקציות לכך שזוגות הורים שבחרו בגישור היו מעוניינים יותר בהפחתת עוינות ושיפור התקשורת, כדי לאפשר שותפות אורכת טווח מתמשכת כהורים. זאת, לעומת זוגות שבחרו בגירושין אדוורסריים. המימדים המתוארים מתמקדים במאפייני היחסים הנוכחיים של בני הזוג המתגרשים. קווים אלה אינם כוללים מאפיינים אישיותיים, כגון רמות אגרסיה והפרעות פסיכיאטריות, הנחשבים כהתוויות נגד לגישור ואף לא בדיקת מיומנויות ויכולת למשא ומתן, הנחשבים כבעלי השפעה חיובית. 

לסיכום

 גישור לגירושין הינה דרך התערבות ייחודית בקרב מתדיינים בתחום המעמד האישי. הגישור מתאים במיוחד בין בני פלוגתא, במצבים בהם מעורבים בסכסוך הילדים, וכאשר יש לתת את הדעת על אופי יחסי ההורים המתמשכים ותכנון ההורות אחרי הגירושין. הליך זה מתאים במיוחד לזוגות אשר מסוגלים להיפרד רגשית, הוא יעודד הידברות ביניהם באשר לתנאי הגירושין וההורות. ההליך אף מתאים לזוגות אשר אמנם חשדניים האחד כלפי השני, חוששים להיפגע ולכודים במאבק כוח, או אינם סימטריים באשר לרצונם בגירושין, אך יחד עם זאת חשים עצמם מחוייבים לרווחת ילדיהם וגם מסוגלים לחשוב על עתידם ולא רק כיצד להרע לבן זוגם. לעומת זאת, אנו מסופקים לגבי תוצאות הגישור לכלל תנאי הגירושין ואפילו לחלקם, במקרים בהם העימות חריף ביותר, כאשר יתכן שהגישור משמש כאמצעי טקטי בהליך הגירושין או בהליך פלילי, או שההליך התדרדר לאלימות קשה ונראה כי הסלמה במצב, תסכול, וקשיים אישיים אינם מאפשרים לתת אחד לשני את "חופש הגירושין".

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -1 

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -2 

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -3

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -4 

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -5

סרט הסבר והדגמה גישור גירושין -6