גישור


לרשימת המגשרים


 מהו גישור?

גישור הינו הליך חלופי ליישוב סכסוכים, בו המגשר, אדם ניטראלי ובלתי תלוי, מסייע לצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם ולהגיע להסכם. המגשר אינו מכריע בסכסוך, אינו קובע מי צודק, מי אשם. תפקידו לסייע לצדדים לשבת זה עם זה, להקשיב זה לזה, להבין מה באמת חשוב לכל צד, לחשוב יחד על פתרונות יצירתיים ולהגיע להסכם.

למעשה מי שמחליט על אופן פתרון הסכסוך, הם הצדדים עצמם. גישור הולך ותופס מקום בעולם כהליך חלופי לפתרון סכסוכים. תחומי הגישור רבים ומגוונים, וכוללים: גישור בתחום הדיפלומטי, בין מדינות. בתחום יחסי העבודה, בין הנהלות לאיגודים או וועדי עובדים, בין מחלקות בתוך הארגון, בין מנהלים לבין עצמם, בין מנהלים לבין עובדים. בתחום הבין-אישי, גישור במקרי גירושין, במחלוקות בין בעלי בתים לדיירים, ובבתי ספר.  מאפייני הליך הגישור

1. הליך הגישור נעשה רק מבחירה 

שני הצדדים צריכים להסכים להשתתף בגישור, וכן להסכים לכל צעד שנעשה במהלך הגישור.

2. בהליך גישור הצדדים מחליטים על התוצאה 

תפקידו של המגשר הוא רק לעזור להם להידבר ולהסכים ביניהם, וכן להבהיר את פרטי ההסכם בשיתוף עם שני הצדדים.

3. בהליך גישור קיימת אפשרות להגיע לפתרונות יצירתיים 

אחת ההנחות הבסיסיות בגישור, היא כי לכל אחד מהצדדים יש צרכים, רצונות ורגשות שהובילו אותו לסכסוך. לעיתים קרובות, אנו לא יודעים מהם הצרכים והרצונות הללו. תפקיד המגשר הוא לעזור לכל צד בסכסוך להבין ולבטא את צרכיו, רצונותיו ורגשותיו. כאשר כל צד מבין מה הצד השני מרגיש, רוצה וצריך, ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים, מהם כל הצדדים מרוויחים.


5. הליך גישור הינו ענייני ולא שיפוטי הליך הגישור מתמקד בהווה ובעתיד, ומנסה למצוא פתרונות שיעזרו לכל אחד מהצדדים מעתה והלאה. הוא אינו מיועד להעניש,לבקר או לשפוט את הצדדים על התנהגותם בעבר.  

6. גישור משפר יחסים בין הצדדים הליך הגישור יכול לתרום רבות להגברת ההבנה בין הצדדים, ולאווירה נעימה בניהול ההליך.

מכיוון שהסכם הגישור נחתם בהסכמה ורצון הצדדים, הפתרון שהוסכם עליו בגישור נתפס על ידי הצדדים כהוגן ולכן גם נשמר על ידם לאורך זמן רב יותר.

באופן עקרוני, הגישור יתבצע כאשר: 

  • שני הצדדים רוצים לפנות לגישור

 לא יתבצע גישור כאשר: 

  • אחד מהצדדים לא רוצה בהליך גישור ומעדיף לפנות לבית המשפט.
  • הסכסוך כולל מעשים פליליים.
  • אחד הצדדים חש ששלומו או בטחונו עומדים בסכנה בעקבות הסכסוך.
  1. הצדדים פונים אל המגשר, מסבירים על מה הסכסוך, ומביעים הסכמה לתהליך הגישור.
  2. המגשרים מנהלים בדרך כלל שיחה עם כל צד בנפרד. מטרת השיחה היא לברר מה כל אחד מהצדדים מרגיש, רוצה וצריך, מהם המניעים שהובילו אותו להשתתף בסכסוך. בסוף השיחה ניתן לברר עם כל אחד מהצדדים אילו פתרונות הוא מציע/ אלו פתרונות יהיו מקובלים עליו.
  3. המגשרים מפגישים את שני הצדדים, מעודדים כל צד לבטא את צרכיו, רגשותיו ורצונותיו ומנסים לזהות פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים.
  4. מנסחים את הפתרונות כהסכם מפורט המקובל על שני הצדדים. הצדדים חותמים על ההסכם ומקבלים עותק שלו.

 מהו מצב של WIN- WIN?מצב של  win win מתרחש כאשר נמצא פתרון העונה על הרצונות והצרכים של שני הצדדים. זאת בניגוד לפתרון שבו צד אחד ומרוויח על חשבון הצד השני. לעיתים קרובות, נראה שיש סתירה בין רצונותיהם של הצדדים בקונפליקט, אולם אם יורדים לעומקם של דברים רואים שהצרכים השונים של הצדדים אינם סותרים באמת. אם הצדדים ישתפו פעולה זה אם זה ניתן להגיע לפתרון שהוא הטוב ביותר עבורם. לכן, מצב של  win win אינו בהכרח פשרה, אלא הסדר שנותן לכל צד מה שהוא צריך ורוצה. בכדי להגיע ל מצב של  win win עלינו לזהות ולהבין לעומק את רצונותיהם וצרכיהם של הצדדים הפונים לגישור ולראות מהם האינטרסים המשותפים שלהם.



פרק ד': דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת
מטרת הדיון המקדמיהצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט בתקנה 35; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
דיון מקדמי בין בעלי הדין
בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה: תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן; האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך; החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם. במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוציםוישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.
דיווח לבית המשפט
בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.
פגישת מהו"ת
בתקנה זו – "יחידת הגישור" – כהגדרתה בתקנות רשימת המגשרים; "מגשר מהו"ת" – כמשמעותו בתקנות רשימת המגשרים; "ממונה" – עורך דין ביחידת הגישור, שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו"ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך; "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך; "תקנות רשימת המגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
[1]. לא יאוחר מעשרים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו"ת לצורך קיום פגישת מהו"ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו"ת ויעביר אליו את כתבי הטענות;  לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה. על מינוי מגשר מהו"ת יחולו הוראות אלה: (1) יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו"ת שיקיים את פגישת המהו"ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן: תחומי התמחותו של מגשר המהו"ת ותחום עיסוקו; (2) אזורי פעילותו; (3) השפות שהואדובר; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה; (2) החלטה בדבר זהות מגשר המהו"ת תעשה, ככל האפשר, באופן שיוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנה (1); (3) פרטי מגשר המהו"ת שקיים את פגישת המהו"ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.  פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו"ת; דינה של פגישת מהו"ת כדין דיון בבית המשפט. בפגישת המהו"ת יסביר מגשר המהו"ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו"ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.  בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו"ת, יודיע מגשר המהו"ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור. בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה, זהות מגשר המהו"ת או זהות המשתתפים, רשאי מגשר המהו"ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה. הרואה עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט. לפגישת מהו"ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם: (1) לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו"ת מיופה כוחו; (2) אם בעל הדין הוא מדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו"ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך; לגבי תאגיד – יהיה נציג כאמור גם מוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם בעל הדין, ולגבי המדינה – יגיע הפרקליט המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור. לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו"ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו"ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי מילוי הוראות פרק זה, זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור. פגישת מהו"ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים בתוספת השנייה. 
אי מילוי הוראות הפרק
בית המשפט רשאי בקדם המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות תקנות 35 עד 37 למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים. סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה במלואן או בחלקן ולא הייתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, לא יאוחר מתום ישיבת קדם המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זאת: לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות; פעילותו בהליך הייתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא הייתה כנה; לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.
אי תחולת הוראות הפרק
פרק זה לא יחול על ההליכים המפורטים להלן – הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין; תביעה לפינוי מושכר, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001
[2] ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר; הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף הממונה, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה. על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי פרק זה, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו"ת. 


 



סוגי גישורים